אאא

בעיתון הפלס, בטאון הפלג הירושלמי, תוקפים הבוקר (ו') את חילופי ההנהגה של גדולי ישראל ובגיליון יום שישי יוצאים במאמר שכולו מתקפה חריפה גם נגד דרכו ההשקפתית של מרן ראש הישיבה הגראי״ל שטיינמן זצ״ל וגם נגד דרכו של ראש הישיבה הגר״ג אדלשטיין שממשיך את דרכו, כמו גם את הגאון הגדול רבי דב לנדו שניצב לימינו בהנהגת הדור.

במאמר מתייחס העיתון בתחילה לתקופת הנהגתו של מרן ראש הישיבה זצ״ל וכותב:

"הרי אין ספק כי בשנים האחרונות חלה התדרדרות מתמשכת כאשר שולי הציבור החרדי השתלטו על המרכז, ובמקביל השלטון הבין שהשעה משחקת לו וביכולתו לחולל הרס פנימי ככל העולה על רוחו: מסע רשמי להתבוללות בחברה החילונית, 'מסלולים צבאיים לחרדים', מכסות ויעדי גיוס, תעמולה לקידום אקדמיה, 'מחוז חרדי' הפועל להרס החינוך, ועוד כהנה וכהנה.

וכאשר תשאל אי מי מאותם המוני תמימים נבוכים ו"נייטרליים" אשר "אינם מתערבים", האם טחו עיניהם מראות את מה שקורה לנגד עיניהם - ישיבו לך: "אבל נראה לנו שלכאורה אין לזה תמיכה רשמית. הלא שמענו 'דרשות' וראינו 'מכתבים' והיינו ב'כינוסים'... והרי כל הפרסומים הרשמיים הם בצורה מוצהרת נגד הדברים הללו"...

ועל כך יש להשיב באותה שאלה תמימה אך נוקבת: "אם באמת הכל כ"כ טוב, אז למה הכל כ"כ רע?!..."

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אם באמת כל ה'דרשות' וה'מכתבים' וה'כינוסים' וכדו', אכן הביעו רצון פנימי אמיתי וכנה לפעול כראוי נגד כל הרפורמות הללו, אז איך בכל זאת הן הולכות וחודרות ומתפשטות בלא כל הפרעה?

מה הסיבה שעד לאותה "מהפכה" של "אביב ליטאי" ידעו אותם גורמים הרסניים כי לא יוכלו להרים ראשם, ורק מאותו יום והלאה החלו לפרוח ולשגשג? מדוע עד אז ידעו שצריכים לקחת ברצינות כל מאמר וכל מכתב, ואילו מאותו יום הבינו שהכל רק למראית עין ומן השפה ולחוץ?

למה תמיד ידע השלטון החילוני שגדולי הדור ותלמידיהם ינהלו מלחמת מצווה של ממש, בפועל ובשטח, נגד כל "מסלול צבאי" ונגד ציידי הנפשות, אבל עכשיו מתנהל השלטון רגוע ובטוח כי הגיעה "תקופה חדשה" ואפשר להניע בעוצמה את כל מעודדי הגיוס למיניהם?

וכמו אותה שאלה נוקבת: אם הכל כ"כ טוב, אז איך הכל כ"כ רע?!

השלטון החילוני ומחוללי הרפורמות יודעים היטב שכל ה'מכתבים' וה'מאמרים' הנמלצים בעיתון הכבוש והגזול, מתפרסמים רק בצורה מאולצת ומלאכותית, מן השפה ולחוץ, למראית עין בלבד. וכמו שהתבטא הפורץ הנ"ל: "גם אחרי המהפך ימשיכו לכתוב מכתבים, אבל לא ייצאו נגד היוזמות בחרב ובחנית"!".

בהמשך המאמר מחריף הפלס את המתקפה החריפה גם נגד הנהגת הדור הליטאית הנוכחית, ביום שאחרי הסתלקותו של מרן ראש הישיבה זצ״ל ובוחר להשמיץ את ראש הישיבה הגר״ג אדלשטיין זאת על רקע השו״ת שהופץ ברשתות החברתיות ושפורסם בכיכר השבת תחת הכותרת 'מתמיכה נסתרת – לפשרנות מוצהרת'.

"והנה, כבר נכתב בפרוטרוט לעיל על הדרכים שנעשו בשנים האחרונות כדי להכשיר בתחבולנות חלקלקה כל מיני פרצות, כאשר באופן מוצהר יצאו ב'מאמרים' 'מכתבים' ו'נאומים' הערבים לאוזנם של בני היהדות הנאמנה, ומאחורי הקלעים נעשה ההיפך הגמור.

כאמור, כך התרגל הציבור החרדי לחיים של שקר. כך שאלו רבים את עצמם בתמימות בשנים הללו, היאך פורחים ומתפתחים כל המיזמים לשינוי הציבור החרדי. הרי לכאורה הכל כ"כ טוב, יש מאמרי השקפה ומכתבי התנערות וכו' וכו' – אז האם הכל כ"כ טוב, היאך הכל נהיה כ"כ רע...

אבל נראה כי עכשיו הגענו לשלב חדש במהפכה המתמשכת.

לאחר שהציבור החרדי עבר את "תקופת ההסתגלות" הזו, וכבר נכנסו בדלת האחורית כל הנורמות הפסולות – הגיעה העת לתמוך בכך בגלוי!

כיום כבר אפשר להכשיר הכל באופן מוצהר.

אפשר לתת גושפנקא ל"צבא חרדי" ולארח "גייסים" בתוככי הסלון הביתי!

אפשר להשמיע נאומים אוהדים, "שיחות מוסר" ו"דרכי חיזוק" על גודל זכות המשרתים בצה"ל.

ואפשר להרחיק לכת עוד ועוד.

אם בעבר הוכשר "הצבא החרדי" בטענה כי הוא נועד כביכול רק למחללי שבת וחייבי כריתות (ובכך נוצר ה"כיסוי" גם לבחורים חרדים נורמטיבים שקיבלו "אישור סודי") הרי שכיום ישנה מדיניות חדשה: את חילול השבת ואת איסורי הכריתות רח"ל אפשר להכניס לתוככי הבית החרדי פנימה!".

אם לא די בכך, חוצים בהפלג הירושלמי את הקווים האדומים ותוקפים ברמז עבה את שיטתו והשקפתו של הגאון הגדול רבי דב לנדו ראש ישיבת סלבודקה, הניצב לימינו של ראש הישיבה הגר״ג אדלשטיין. הפלס כותב כי "ההסתגלות לעולם השקר שמתנהל לנגד עינינו הגיעה לשיא כאשר לעולם המפלגתי של אנשי 'דגל התורה החדשה' הצטרפו חוגים שתמיד עמדו מנגד ופעלו ברוב חוצפתם כדי לעשות כל שביכולתם לעמוד בדרכו של רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל.

צילום: משה גולדשטיין
צילום: משה גולדשטיין
הגדלה

אותו חוג הפיק לפני 28 שנים (ערב הבחירות לעיריות) דברי תעמולה עויינת נגד מאבקיו הרעיוניים של רבינו הגדול זצוק"ל.

בדבריהם הסבירו כיצד המלחמה הרעיונית פוגעת ב"עדינות נפשם" עד אשר ממש אינם יכולים לסבול כל רבב של מלחמה ומאבק אשר "משחיתים את הדור הצעיר".

וכפי שתיארו זאת: "האם אכן, באמת, כדאי לשם כך, לשם כל זאת, להשחית את הנשמות, ולהורידנו, אותנו ואת בנינו ובנותינו, לדיוטות תחתונות כ"כ מבחינת ערכיות מוסרית ונפשית, להסתאבות חברתית ופרטית מבחינת התנהגות יהודית ותורתית. והעיקר – הוא רק 'לנצח'! רק זה העיקר. האם באמת כדאי לשם כך להכניס את כולנו לקלחת גיהינומית זו של מלחמות ומריבות נוראות, ושל חרב איש ברעהו?! האם בזה נחנך את ילדינו, ונשחית את כל עולמינו עולם התורה, על שנאה ואויבות על אלימות ותוקפנות, על אנחנו עוד 'נראה להם' לכל מי שמפריע לנו. הזאת תהא צורתו הרוחנית של עולם התורה בדור הבא, ובמקום ציבור תורני נעלה ומרומם, ניהפך לציבור אלים וחשוף זרוע מלחמה – כדי לטרוף זרוע אף קדקוד של כל מי שמצר צעדינו או שאינו נושא חן בעינינו?" וכו' וכו' וכו' וכו'.

אוי אוי אוי. איזו רגישות! איזו מידה גדושה של רדיפת שלום ואהבת הבריות.

והנה, אותו חוג שעמד מן הצד למעלה מעשרים שנה והכריז שאין לו חלק ונחלה בכל מאבקיו העקרוניים של רבינו הגדול זצוק"ל והוא מתנגד בתוקף לקיומם של מפעליו שהקים בדם לבו ("דגל התורה", "יתד נאמן" ועוד) מתוך שאינו רוצה להכתים עצמו בכל קשר למשהו-דמשהו שיש בו חשש-דחשש של "מחלוקת" – החליט דווקא בשנים האחרונות כי הוא מצטרף בכל כוחו לאותו מימסד פוליטי שכה היה מגונה בעיניו...

ואימתי? - דווקא כאשר הוכרזה המחלוקת הנוראה ביותר שהיתה אי פעם ביהדות החרדית.

צביעות בלתי נתפסת; הרצחת וגם ירשת?!

יש להזכיר שכידוע, לבסוף התברר ש"נבואות הזעם" של אותו חוג, לא התממשו כלל. אותה מחלוקת לשם שמים על טהרת ההשקפה שהוביל רבינו הגדול זצוק"ל התנהלה בס"ה תקופה קצרה ביותר כצורך שעה, ומיד לאחר שהוקעו אותן דעות משיחיות וכדו', הוחזרה שוב על ידו האחדות המלאה ביהדות התורה. עד אשר כל "נבואות הזעם" הנ"ל של "אנשי השלום" דאז התבדו לחלוטין.

והנה מדהים לראות עכשיו את התנהלותם של "רודפי השלום" דאז. דווקא בשנים הללו אנחנו רואים כי אותו חוג כה שבע נחת וסיפוק מהמחלוקת הנוראה העכשוית, עד כי החליט לפתע שהנה עתה הגיעה שעתו "לקפוץ פנימה" ולהצטרף למערכת הפוליטית שכה סלד ממנה כאשר הונהגה ע"י מרנן זצוק"ל...

אותו חוג שהביע "עדינות נפשו" מפני חשש-דחשש שמא תיווצר ח"ו מחלוקת עם חוגים אחרים שמחוץ לעולם הישיבות, אינו נבהל כלל מהמחלוקת הנוראה ביותר שנעשתה כאן לפני חמש וחצי שנים, בתוככי עולם התורה פנימה. עכשיו כבר לא מפריע לו כלל מה שעוללו בעלי המחלוקת מקיץ תשע"ב והלאה, כאשר גרמו לפלג ישיבות ומשפחות וכו', מתוך החרמות ורדיפות שלא היו כמותן.

רק כאשר כל יהודי חרדי רואה בתדהמה כיצד יש מי שהחליט באופן מוצהר לנהל מהלך אסטרטגי שמטרתו "להכניס את כולנו לקלחת גיהינומית של מלחמות ומריבות נוראות, ושל חרב איש ברעהו" (ציטוט מילה במילה מדברי התעמולה שפורסמו אז ע"י אותו חוג), אז רק עכשיו מתאים ל"רודפי השלום" להצטרף לעולם המפלגתי שהיה כה שנוא עליהם. כל האיסטניסטיות ועדינות הנפש הפציפיסטית הושלכה אל הצד, ובין-לילה קופצים פנימה ומצטרפים למלחמה העקובה מדם!

היש חינוך לשקר גדול מזה?

כיצד יתכן שאותו חוג שיצא אז בחוצפה ועזות פנים נגד רבינו ה'אבי עזרי' זי"ע וייחל בקול רם להחרבת מפעליו של מרן זצוק"ל שהקים בדם לבו, מחליט עכשיו לנצל את המסגרות הללו לצרכי מאוויים שונים ומשונים. הרצחת וגם ירשת? הרצחת וגם ירשת?!

מול מסע דו-פרצופי שכזה קשה לעמוד בשלוות נפש. לא צריך להיות בן תורה ולא יהודי חרדי כדי להתקומם מול התופעה המדהימה. באף חברה מתורבתת לא היו מסוגלים לעכל צביעות ברמה שכזו.

אלא מאי? – כאשר מופעל חינוך אינטנסיבי לעולם של שקר, אזי החיים בשקר הופכים לנורמה מקובלת!".