אאא

קצבת הנכות משולמת למי שלא יכול לעבוד, או שיכולתו לעבוד פחתה בגלל מצבו הבריאותי. כמו כן, אנשים עם מוגבלות זכאים גם לשיקום מקצועי מהביטוח הלאומי, הכולל מימון לימודים והשתלבות בעבודה. אז למה כל כך קשה היום לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי? איך יודעים מי זכאי?? ואיך אברך בן 54 הפך בביטוח הלאומי ל"צעיר" כשנבחן כושר העבודה שלו?..

טור המשך לטור שעסק במידע הנסתר על הזכאות בביטוח לאומי.

חוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת השנייה בנובמבר 1953, בשלהי תקופת הצנע, ביוזמתה של שרת העבודה דאז, גב' גולדה מאירסון (מאיר). חוק הביטוח הלאומי ביטא את סדר העדיפות הלאומי והחברתי, והניח את היסודות למדינת הרווחה בישראל – חרף המצב הקשה והמצוקה הכלכלית.

כאשר בוחנים היום את מאבקם של הנכים למול המגבלות התקציביות שמערים האוצר על הגדלת הקצבאות, קשה שלא לחשוב על העובדה כי דווקא באותן שנים ניצבה מדינת ישראל מול אתגרים לא קטנים החל בדאגה לקליטת מאות אלפי עולים מרוששים שהגיעו מארצות ערב ושל ניצולי השואה מאירופה ועד לאיומים הביטחוניים, ובכל זאת הונחו היסודות למדינת הרווחה.

גם באותם ימים קברניטי המשק טענו כי הביטחון הסוציאלי הוא "מותרות שהמדינה עוד לא יכולה להרשות לעצמה" אולם בכל זאת המחויבות והערבות ההדדית היו חזקים "מן ההיסוסים הכלכליים כבדי המשקל".

היום נדמה שההיסוסים הכלכליים גוברים. לא זו בלבד שקצבת הנכות העומדת במקסימום על 3000 שח אינה מאפשרת קיום בכבוד אלא שגם הדרך לקבלתה ארוכה, מפותלת ומתישה ביותר.

אחת הסיבות החשובות לקושי בקבלת קצבת נכות היא העובדה שתקנות הנכים היום עברו מספר תיקונים משמעותיים בשנים האחרונות באופן שמי שאינו בקיא היטב בתחום אינו יכול להבין מהן האם הוא זכאי או לא.

מניסוח פשוט אשר חילק למשל את רמות הסובלים מבעיה לבבית למי שתפקודם בעקבות הבעיה מוגבל בצורה קלה, בינונית או קשה –התקנות החדשות עוסקות בהצלבה של נתונים ממבחנים רפואיים ומתפרשות על פני 8 עמודים כאשר שני עמודים שלמים הם רק "מילון מושגים".

כך גם התקנות לגבי מחלות ריאה ששונו ממש לאחרונה. אסטמה למשל, מחלה שכיחה אשר בעבר נקבעו דרגות הנכות בגינה לפי רמת קוצר הנשימה קל-בינוני וקשה הפכה למפת ניקוד לפי מספר הפעמים של שימוש במשאפים וצורך "מתועד" בסטרואידים נוספים כאשר ברור כי לא כל התקף אסטמה נהוג ל"תעד" וכך גם לא כל שימוש במשאף .

בתשובה לביקורת - עמדת המוסד היא שהתקנות החדשות אינן מחמירות את הקריטריונים לקביעת הנכות, אלא מחדדות אותן, כדי שניתן יהיה  להגביר את הדיוק ואת אחידות ההחלטות בוועדות השונות, ובכך להיטיב עם החולים.

לדעתי, זוהי פשוט עוד דרך למנוע הגשת תביעות או לסכל את קבלת הקצבאות "עוד בדרך".. במקום התייחסות לרמת התפקוד הנובע מהמצב הרפואי "מפציצים" אותנו במונחים רפואיים שמהם לא יכול האדם הפשוט להבין האם הוא זכאי לקצבה, אם לאוו...

סיבה חשובה נוספת היא שרוב התביעות היום נדחות משום שהפונה אינו עומד בהגדרה של מי שאיבד את כושר עבודתו ולא מסיבה רפואית.

בעוד שספר התקנות כולל הסברים מפורטים לגבי מהי נכות רפואית, הפרשנות למונח "איבד את כושר עבודתו" היא משפטית לחלוטין.

ריבוי העוסקים ב"מימוש זכויות רפואיות" הביא לכך כי המסמכים הרפואיים המוגשים כיום לוועדות הרפואיות טובים ומדויקים יותר מבעבר אלא שכאמור, נקודת שיווי המשקל עברה מהזכאות הרפואית לאובדן כושר העבודה, וכאן מסמכים רפואיים אינם יכולים לסייע.

לדעתי זוהי הצומת החשובה שבה נצבות היום רוב רובן של התביעות לביטוח הלאומי, מי שמיוצג ע"י עו"ד שיכול להופיע בוועדה ולשכנע בעניין אובדן הכושר הנובע מהנכות הרפואית למול אלה שפנו באופן עצמאי או ע"י גורמים שאינם רשאים להופיע בוועדות (רק רופא או עו"ד רשאי להופיע) והתמקדו בנכות הרפואית בלבד.

רק לאחרונה זכינו בתיק שבו הוועדה הרפואית קבעה לגבי אדם כבן 54 שהיה אברך שנים רבות, ואינו בעל הכשרה מקצועית כי הוא "צעיר יחסית ולכן יכול להשתלב באופן מלא בשוק העבודה למרות נכותו הרפואית". ביה"ד לעבודה בערעור שהגשנו הפך את ההחלטה ואף קבע בלשון חד משמעית: "לא ברור איך מתוך מכלול נתונים המוביל את המעיין באופן טבעי למסקנה כי המערער מוגבל בכושר עבודתו – נובעת מסקנת הוועדה כי לא איבד כלל מכושרו להשתכר"..."קביעת הוועדה כי המערער שהינו בן למעלה מ50 הוא "צעיר יחסית" תמוהה...מובן שהמערער הוא צעיר יחסית לאדם בן שמונים לדוגמא, אולם ההתייחסות לגילו של המערער צריכה להיות בהקשר לכושר ההשתכרות שלו ולא בהקשר כללי....וועדה המבקשת לטעון ברצינות כי אדם בגילו של המערער, הנדרש על ידי הוועדה לראשונה בחייו, להשתלב בשוק התעסוקה בישראל יכול להיות מוגדר כ"צעיר יחסית" חייבת לבסס את דבריה על נתונים מקצועיים מוכחים"...

מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי

כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות – לחץ כאן –  

או לפנות למייל:

: stagar.adv@gmail.com